"כשם שאין פרצופיהן של בני אדם שווין זה לזה, כך כל אחד ואחד יש לו דעה בפני עצמו." (על פי תנחומא פנחס א')
רעיון הדיוקנאות על גבי מטבעות החל לרקום עור וגידים לפני שנים אחדות. ציירתי אז את חברותי ואחת מהן שאלה אותי מדוע אינני מציירת אנשים חשובים: שרים, חברי כנסת, כוכבים שזה עתה נולדו. השאלה הזאת הוליכה אותי לקבץ כמה אנשים שהכרתי ואהבתי ולהפוך כל אחד מהם ל"חשוב" עוד יותר. בעזרת המטבע – הרהרתי - אפקיע את הדיוקן מאלמוניותו היחסית, אעביר אותו כביכול מרשות היחיד לרשות הרבים ואעניק לו עוצמה. תחילה מימשתי את הרעיון החדש בדיוקנאות שכבר ציירתי. בודדתי בעיגול את הפנים והעלמתי את שאר חלקי הגוף. הדמויות שצוירו פעם על בדים גדולים, הועברו לבדים קטנים יותר. הדיוקנאות הנוספים צוירו מראש בתוך מסגרת של מטבע עם נגיעות זהב ונחושת. המשפטים המיוחדים שאותם בחרתי לרשום בשולי כל מטבע נועדו להרחיב את מה שאומרות הפנים וליצור דינמיקה חדשה. האדם שעל המטבע מצטייר באמצעותם במורכבות האנושית הנעה בין חלומות המהלכים בגדולות לבין השלמה עם המגבלות.